במה עוזר יועץ כלכלי לעסק?

מבוא

בעלי עסקים רבים יודעים למכור, לתת שירות, לנהל עובדים ולפתח את העסק, אבל כאשר מגיעים למספרים – התמונה לא תמיד ברורה.

העסק מכניס כסף, אבל לא ברור כמה באמת נשאר.

המחזור גדל, אבל חשבון הבנק עדיין בלחץ.

יש עבודה, יש לקוחות, יש הכנסות, ובכל זאת בעל העסק מרגיש שהוא עובד הרבה יותר ממה שהוא מרוויח.

בדיוק בנקודה הזאת נכנס לתמונה יועץ כלכלי לעסק.

תפקידו של יועץ כלכלי אינו רק לבדוק כמה כסף נכנס וכמה כסף יוצא. המטרה היא לבנות תמונה מלאה של העסק, להבין את הרווחיות, לזהות בעיות, לשפר את תזרים המזומנים, לבנות תקציב, לתכנן קדימה ולעזור לבעל העסק לקבל החלטות המבוססות על מספרים ולא על תחושות.

עסק יכול להיות מצוין מבחינה מקצועית ועדיין להיות חלש מבחינה כלכלית.

אפשר להיות מסעדה מלאה בכל ערב ולא להרוויח.

אפשר להיות קליניקה עם יומן מלא ועדיין לסיים כל חודש במינוס.

אפשר להיות בעל מקצוע עם מאות לקוחות ולהרגיש שאין מספיק כסף בחשבון.

יועץ כלכלי עוזר להבין למה זה קורה ובעיקר – מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב.

1. להבין האם העסק באמת רווחי

אחת השאלות הראשונות שכל בעל עסק צריך לדעת לענות עליהן היא:

כמה העסק באמת מרוויח?

לא כמה הוא מכניס.

לא כמה כסף עבר בקופה.

לא כמה חשבוניות הוצאו.

אלא כמה נשאר לאחר כל ההוצאות.

לדוגמה:

עסק שמוכר ב-150,000 ₪ בחודש יכול להיראות מצליח מאוד.

אבל אם ההוצאות שלו הן 145,000 ₪, הרווח האמיתי הוא רק 5,000 ₪.

לעומת זאת, עסק שמכניס 100,000 ₪ ומוציא 75,000 ₪ עשוי להיות במצב כלכלי טוב משמעותית.

יועץ כלכלי בודק את מבנה ההוצאות והרווחיות ומסייע לבעל העסק להבין איפה הוא באמת עומד.

טבלה 1: דוגמה לניתוח רווחיות של עסק

סעיף	לפני בדיקה	לאחר שיפור
מחזור חודשי	150,000 ₪	150,000 ₪
עלות חומרים וספקים	55,000 ₪	48,000 ₪
שכר עובדים	42,000 ₪	40,000 ₪
שכירות והוצאות קבועות	25,000 ₪	23,000 ₪
שיווק ופרסום	12,000 ₪	10,000 ₪
הוצאות נוספות	11,000 ₪	9,000 ₪
סך הוצאות	145,000 ₪	130,000 ₪
רווח חודשי	5,000 ₪	20,000 ₪

בדוגמה הזאת העסק לא הגדיל אפילו שקל אחד במחזור.

השיפור הגיע מהתנהלות טובה יותר.

זו נקודה חשובה מאוד.

לפעמים בעל העסק חושב שהפתרון היחיד הוא להביא עוד לקוחות.

אבל לפני שמגדילים את המכירות, צריך לוודא שהעסק יודע להרוויח מהלקוחות שכבר קיימים.

2. בניית תזרים מזומנים

עסק יכול להיות רווחי על הנייר ובכל זאת להיכנס למינוס.

איך זה קורה?

בגלל תזרים מזומנים.

לדוגמה:

העסק מוכר ללקוח בסכום של 100,000 ₪.

אבל הלקוח משלם בשוטף +60.

בינתיים העסק צריך לשלם משכורות, ספקים, מע"מ, שכירות והוצאות שוטפות.

כלומר, העסק כבר הוציא את הכסף אבל עדיין לא קיבל אותו מהלקוח.

זו בעיה תזרימית.

יועץ כלכלי עוזר לבנות תחזית תזרים מזומנים שמראה:

כמה כסף צפוי להיכנס.

כמה כסף צפוי לצאת.

מתי הכסף נכנס.

מתי ההוצאות יורדות.

והאם צפוי מחסור בחשבון בשבועות או בחודשים הקרובים.

כאשר בעל העסק רואה את התזרים קדימה, הוא יכול לקבל החלטות לפני שנוצרת בעיה.

3. בניית תקציב עסקי

בעלי עסקים רבים מנהלים את העסק לפי יתרת הבנק.

אם יש כסף בחשבון – מוציאים.

אם אין כסף – עוצרים.

זו אינה שיטת ניהול.

תקציב עסקי קובע מראש כמה העסק יכול להוציא בכל תחום.

לדוגמה:

כמה להוציא על פרסום.

כמה על עובדים.

כמה על רכבים.

כמה על ציוד.

כמה על ספקים.

כמה בעל העסק יכול למשוך לעצמו.

וכמה כסף צריך להישאר כרזרבה.

כאשר יש תקציב ברור, בעל העסק יודע האם הוצאה מסוימת מתאימה ליכולת של העסק או שהיא עלולה לגרום לבעיה בהמשך.

4. תמחור נכון של מוצרים ושירותים

אחת הבעיות הנפוצות ביותר בעסקים היא תמחור לא נכון.

בעל עסק יכול למכור הרבה מאוד ועדיין להרוויח מעט.

לדוגמה:

מוצר נמכר ב-100 ₪.

בעל העסק חושב שהוא עולה לו 50 ₪ ולכן הוא מרוויח 50 ₪.

אבל הוא לא הכניס לחישוב:

שכר עובדים.

משלוח.

אריזה.

שכירות.

עמלת אשראי.

פרסום.

החזרות.

זמן עבודה.

מסים.

לאחר שמכניסים את כל העלויות, יכול להתברר שהרווח האמיתי הוא רק 10 ₪.

במקרים מסוימים אפילו מתברר שהעסק מפסיד על מוצר שהוא חשב שהוא רווחי.

יועץ כלכלי מסייע לחשב את העלות האמיתית של השירות או המוצר ולבנות מחיר שמאפשר לעסק להרוויח.

טבלה 2: דוגמה לתמחור שירות

מרכיב	עלות לשירות
זמן עבודה	180 ₪
עובד נוסף	90 ₪
חומרי גלם	70 ₪
נסיעות	40 ₪
פרסום ממוצע ללקוח	60 ₪
הוצאות משרד יחסיות	50 ₪
סליקה ועמלות	20 ₪
עלות כוללת	510 ₪
מחיר מכירה נוכחי	550 ₪
רווח לפני מס	40 ₪
מחיר מכירה חדש	690 ₪
רווח לפני מס במחיר החדש	180 ₪

אם העסק מבצע 100 עסקאות כאלה בחודש, הפער משמעותי מאוד.

במחיר הישן:

100 × 40 ₪ = 4,000 ₪.

במחיר החדש:

100 × 180 ₪ = 18,000 ₪.

כלומר, אותו מספר לקוחות יכול לייצר פער של 14,000 ₪ ברווח החודשי.

5. מעקב אחרי הוצאות

הוצאות הן אחד המקומות שבהם כסף יכול "להיעלם" בלי שבעל העסק שם לב.

לדוגמה:

תוכנות.

מנויים.

שירותי סליקה.

ביטוחים.

רכבים.

תקשורת.

עמלות בנק.

פרסום לא יעיל.

ספקים.

שעות נוספות.

ציוד.

כל הוצאה בנפרד יכולה להיראות קטנה.

אבל כאשר מרכזים את כל ההוצאות, לעיתים מתגלים אלפי שקלים בכל חודש שאפשר לצמצם בלי לפגוע בפעילות העסק.

המטרה של יועץ כלכלי אינה לחתוך כל הוצאה.

המטרה היא לזהות הוצאות שאינן מייצרות ערך.

לפעמים הוצאה גבוהה דווקא נכונה לעסק.

לדוגמה, קמפיין פרסום שעולה 10,000 ₪ אבל מייצר 50,000 ₪ רווח יכול להיות מצוין.

לעומת זאת, קמפיין שעולה 5,000 ₪ ולא מייצר מכירות הוא יקר, גם אם הסכום עצמו נמוך יותר.

6. להבין אילו מוצרים באמת משתלמים

לא כל מוצר או שירות בעסק רווחיים באותה מידה.

לדוגמה, עסק מציע שלושה שירותים:

שירות א' מכניס הרבה כסף אבל דורש המון שעות עבודה.

שירות ב' מכניס פחות אבל בעל שיעור רווח גבוה.

שירות ג' כמעט אינו רווחי.

אם בעל העסק מסתכל רק על מחזור, הוא עלול להשקיע את רוב הזמן דווקא בשירות הכי פחות משתלם.

יועץ כלכלי בודק את הרווחיות לפי מוצר, שירות או מחלקה ועוזר להבין איפה כדאי להשקיע יותר.

7. שליטה באשראי ובהלוואות

עסק יכול למצוא את עצמו עם מספר הלוואות:

הלוואה מהבנק.

הלוואה מחברת כרטיסי אשראי.

מימון לרכב.

הלוואה לציוד.

מסגרת אשראי.

הלוואה חוץ-בנקאית.

כל אחת נלקחה בתקופה אחרת.

ולפעמים בעל העסק כבר אינו יודע כמה כסף הוא מחזיר בכל חודש.

יועץ כלכלי מרכז את כל ההתחייבויות ובודק:

מה יתרת הקרן.

מה הריבית.

מה ההחזר החודשי.

כמה זמן נותר.

והאם קיימת אפשרות לשפר את מבנה האשראי.

8. ליווי מול בנקים

כאשר עסק צריך אשראי, מסגרת או הלוואה, חשוב להגיע לבנק עם נתונים.

לא מספיק לומר:

"אני צריך 200,000 ₪."

צריך לדעת להסביר:

למה צריך את הכסף.

לאיזו מטרה.

לכמה זמן.

איך הוא יוחזר.

מה המחזור של העסק.

מה הרווח.

מה התזרים.

ומה ההתחייבויות הקיימות.

יועץ כלכלי יכול לסייע לבנות את בקשת האשראי ולהציג אותה בצורה מקצועית.

המטרה אינה להבטיח שהבנק יאשר.

המטרה היא להגדיל את הסיכוי שהבנק יקבל תמונה ברורה ומסודרת של העסק.

9. בניית תוכנית עסקית

כאשר רוצים לפתוח עסק, להרחיב פעילות, להכניס שותף, לפתוח סניף או לבקש מימון, צריך תוכנית.

תוכנית עסקית צריכה להראות:

מה העסק עושה.

מהם המוצרים.

מי הלקוחות.

מהו המחזור.

מהן ההוצאות.

כמה כסף דרוש.

מה צפוי לקרות אחרי ההשקעה.

ומהם יעדי העסק.

יועץ כלכלי מחבר בין החזון העסקי לבין המספרים.

10. הגדרת יעדים כלכליים

הרבה עסקים עובדים ללא יעד ברור.

כששואלים בעל עסק:

"כמה אתה רוצה להרוויח?"

התשובה לפעמים היא:

"כמה שיותר."

אבל זו אינה מטרה שניתן לנהל.

יועץ כלכלי עוזר להגדיר יעדים ברורים.

לדוגמה:

להגיע למחזור של 250,000 ₪ בחודש.

להגיע לרווח תפעולי של 15%.

להוריד את הוצאות השכר מ-35% ל-30% מהמחזור.

לצמצם את המינוס ב-50,000 ₪ בתוך שנה.

להגדיל את יתרת המזומן ל-100,000 ₪.

לסגור הלוואה מסוימת.

כאשר יש יעד, ניתן לבדוק בכל חודש אם העסק מתקדם בכיוון הנכון.

טבלה 3: דוגמה ליעדים כלכליים שנתיים

מדד	מצב נוכחי	יעד	השינוי הנדרש
מחזור חודשי	180,000 ₪	220,000 ₪	22%+
רווח תפעולי	14,000 ₪	30,000 ₪	114%+
שיעור רווח תפעולי	7.8%	13.6%	שיפור של 5.8 נקודות
הוצאות שכר	35% מהמחזור	30%	5%-
הוצאות פרסום	14,000 ₪	12,000 ₪	2,000- ₪
מינוס בבנק	80,000 ₪	30,000 ₪	הפחתה של 50,000 ₪
יתרת הלוואות	240,000 ₪	180,000 ₪	הפחתה של 60,000 ₪
יתרת מזומן	10,000 ₪	70,000 ₪	60,000+ ₪

כאשר עובדים עם טבלה כזאת, בעל העסק יכול לראות בצורה פשוטה מה צריך להשתנות.

11. קבלת החלטות לפני שמבצעים השקעה

נניח שבעל עסק רוצה לפתוח סניף נוסף.

הוא מעריך שהסניף החדש יעלה 500,000 ₪.

השאלה אינה רק:

"האם יש לי אפשרות להשיג את הכסף?"

צריך לבדוק:

כמה לקוחות נדרשים כדי להגיע לאיזון.

כמה זמן ייקח להגיע לנקודת האיזון.

מה יקרה אם ההכנסות יהיו נמוכות ב-20% מהתחזית.

כמה עובדים צריך.

מה עלות השכירות.

כמה הון חוזר צריך.

וכמה זמן העסק הקיים יכול לממן את הסניף החדש.

לפעמים לאחר בדיקה מתברר שההשקעה מצוינת.

ולפעמים מגלים שעדיף לדחות אותה או לבצע אותה בצורה אחרת.

12. הפרדה בין הכסף של העסק לכסף הפרטי

בעיה נפוצה אצל עצמאים היא שאין הפרדה ברורה בין העסק לבית.

בעל העסק צריך כסף בבית?

מושך מהעסק.

העסק צריך כסף?

מכניס כסף פרטי.

בסוף קשה להבין אם העסק באמת רווחי.

יועץ כלכלי עוזר לבנות משיכה חודשית מסודרת לבעל העסק.

במקום למשוך כסף בכל פעם שיש צורך, מגדירים סכום שמתאים ליכולת של העסק.

כך גם העסק וגם משק הבית הופכים למסודרים יותר.

13. זיהוי בעיות לפני שהן הופכות למשבר

אחד היתרונות הגדולים של ליווי כלכלי קבוע הוא היכולת לזהות בעיה בזמן.

לדוגמה:

ירידה של 10% במחזור.

עלייה בהוצאות שכר.

ירידה ברווח הגולמי.

לקוח גדול שמתחיל לשלם מאוחר.

מסגרת אשראי שמתקרבת לקצה.

כאשר רואים את המספרים בזמן, ניתן לפעול.

כאשר מתעלמים מהם, לפעמים מגלים את הבעיה רק כאשר החשבון כבר במינוס משמעותי.

14. שיפור הגבייה

אפשר למכור הרבה מאוד ועדיין להיתקע ללא כסף.

אם לקוחות לא משלמים בזמן, העסק למעשה מממן אותם.

יועץ כלכלי יכול לעזור לבחון:

כמה כסף חייבים לעסק.

כמה זמן לוקח ללקוחות לשלם.

האם ניתן לקבל מקדמות.

האם כדאי לקצר תנאי תשלום.

האם קיימים חובות ישנים שצריך לטפל בהם.

לפעמים שיפור הגבייה מייצר שיפור גדול יותר מכל הלוואה.

15. בדיקת נקודת האיזון

נקודת האיזון היא ההכנסה שבה העסק מכסה את כל ההוצאות אבל עדיין לא מרוויח.

לדוגמה:

אם העסק צריך מחזור של 120,000 ₪ כדי לכסות את כל ההוצאות, זהו קו חשוב מאוד.

אם המחזור יורד מתחת לזה – העסק מפסיד.

אם הוא עולה מעל זה – מתחיל להיווצר רווח.

כאשר בעל העסק יודע מהי נקודת האיזון, קל יותר לקבוע יעדי מכירות.

בני וזנה – ליווי כלכלי לעסקים

כאשר אני מבצע ליווי כלכלי לעסק, המטרה שלי היא לא רק להגיד לבעל העסק לקצץ בהוצאות.

אני רוצה להבין איך העסק עובד.

אנחנו בודקים יחד:

את המחזור.

את הרווחיות.

את התמחור.

את תזרים המזומנים.

את ההלוואות.

את ההתנהלות מול הבנקים.

את הגבייה.

את העובדים.

את ההוצאות.

ואת היעדים של בעל העסק.

בהתאם לצורך, ניתן לבנות תוכנית עסקית, תחזית תזרים מזומנים, תקציב שנתי ותוכנית פעולה לשיפור הרווחיות.

המטרה היא שבעל העסק יוכל לקבל החלטות כאשר המספרים נמצאים מולו.

סיכום

יועץ כלכלי לעסק אינו מיועד רק לעסק שנמצא בקשיים.

במקרים רבים דווקא עסק טוב וצומח יכול להפיק ערך גדול מאוד מליווי כלכלי.

היועץ יכול לעזור לבעל העסק להבין:

כמה העסק באמת מרוויח.

האם המחירים נכונים.

איפה ניתן לצמצם הוצאות.

אילו מוצרים ושירותים רווחיים.

איך לבנות תזרים מזומנים.

כיצד לנהל הלוואות ואשראי.

איך לגשת לבנק בצורה מקצועית.

כיצד לבנות תקציב.

איך להציב יעדים.

ואיך לתכנן את הצמיחה של העסק.

בסופו של דבר, בעל עסק לא צריך להפוך לכלכלן או לרואה חשבון.

אבל הוא כן חייב להבין את המספרים המרכזיים של העסק שלו.

כי עסק שלא מנהל את המספרים – המספרים מנהלים אותו.

יועץ כלכלי טוב לא מחליף את בעל העסק. הוא נותן לו את הנתונים, הכלים והראייה הכלכלית שמאפשרים לו לקבל החלטות טובות יותר, להרוויח יותר ולהקטין את הסיכון של העסק לאורך זמן.

כאשר המצב הזה נמשך לאורך חודשים או שנים, נוצרת תחושה שהמינוס הוא פשוט חלק בלתי נפרד מהחיים.

אבל זו טעות.

ברוב המקרים ניתן לשפר משמעותית את המצב הכלכלי של המשפחה באמצעות תהליך מסודר של ליווי כלכלי, בניית תקציב, ניתוח נכון של ההוצאות וההכנסות, טיפול בהתחייבויות ויצירת מערכת כלכלית שמאפשרת למשפחה לקבל מחדש שליטה על הכסף שלה.

משפחה במינוס – לא תמיד מדובר במשפחה שמרוויחה מעט

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שמשפחה שנמצאת במינוס בהכרח אינה מרוויחה מספיק.

בפועל, ניתן למצוא משפחות שמכניסות 10,000 שקלים בחודש ונמצאות במינוס, אבל גם משפחות שמכניסות 20,000, 30,000 ואפילו יותר ועדיין מתקשות לסיים את החודש.

הסיבה היא שמצב כלכלי אינו נקבע רק לפי גובה ההכנסה.

הוא נקבע לפי היחס בין ההכנסה, ההוצאות, ההתחייבויות וההתנהלות הכלכלית לאורך זמן.

לדוגמה, משפחה שמכניסה 22,000 שקלים בחודש עשויה להיראות על הנייר במצב מצוין. אבל אם יש לה משכנתא של 6,000 שקלים, הלוואות של 3,000 שקלים, שני רכבים, תשלומי גנים, ביטוחים, כרטיסי אשראי גבוהים והוצאות שוטפות שאינן מנוהלות – היא עלולה לסיים כל חודש בגירעון של אלפי שקלים.

מצד שני, משפחה עם הכנסה נמוכה יותר אך עם תקציב ברור, התחייבויות סבירות ושליטה בהוצאות יכולה להיות מאוזנת הרבה יותר.

זו בדיוק הסיבה שבמסגרת ליווי כלכלי לא מסתכלים רק על השאלה "כמה אתם מרוויחים?", אלא על התמונה הכלכלית המלאה.

למה המינוס ממשיך לגדול?

כאשר משפחה נמצאת במינוס, בדרך כלל אין סיבה אחת בלבד למצב.

ברוב המקרים מדובר בשילוב של מספר גורמים.

לעיתים קיימות הוצאות חודשיות גבוהות מדי ביחס להכנסה. לפעמים נלקחו במהלך השנים מספר הלוואות שכל אחת מהן נראתה קטנה וסבירה, אך יחד הן מייצרות החזר חודשי גבוה. במקרים אחרים ההוצאות בכרטיסי האשראי אינן נמצאות במעקב אמיתי.

יש משפחות שמגלות רק במהלך תהליך הליווי שהן מוציאות מאות ואף אלפי שקלים בחודש על שירותים, ביטוחים, מנויים, אפליקציות, תקשורת או התחייבויות שכבר אינן באמת נחוצות.

בעיה נוספת היא תשלומים.

כאשר קונים מוצרים בתשלומים, קל מאוד להתפתות לחשוב שההוצאה קטנה.

מוצר שעולה 3,600 שקלים ונפרס ל-12 תשלומים מרגיש כמו הוצאה של 300 שקלים בלבד. אלא שבמקביל קיימים עוד עשרה או עשרים מוצרים שנרכשו באותה צורה.

כך נוצר מצב שבו חלק משמעותי מכרטיס האשראי כבר "תפוס" לפני שהחודש בכלל התחיל.

לכך מצטרפים הוצאות בלתי מתוכננות, חגים, חופשות, ימי הולדת, תיקונים, טיפולי רכב והוצאות שנתיות שונות.

אם אין בתקציב מקום גם להוצאות האלה, כל אירוע קטן הופך מיד לעוד מינוס או לעוד הלוואה.

הצעד הראשון: להבין מה באמת קורה בחשבון

ליווי כלכלי אמיתי מתחיל במספרים.

לפני שמקבלים החלטות, צריך להבין מה קורה בפועל.

בשלב הראשון אוספים את הנתונים הכלכליים של המשפחה: הכנסות, דפי חשבון, כרטיסי אשראי, הלוואות, משכנתא, הוראות קבע, ביטוחים, רכבים, הוצאות חינוך וכל התחייבות קבועה אחרת.

המטרה אינה לבקר את המשפחה או להגיד לה על מה "מותר" ועל מה "אסור" להוציא כסף.

המטרה היא ליצור תמונת מצב אמיתית.

לדוגמה, בני זוג עשויים להעריך שהם מוציאים על מזון כ-2,500 שקלים בחודש. לאחר בדיקה מסודרת מתברר שההוצאה בפועל, כולל סופרמרקט, השלמות קטנות, משלוחים, מסעדות ואוכל במהלך יום העבודה, מגיעה ל-4,500 שקלים.

פער של 2,000 שקלים בחודש הוא 24,000 שקלים בשנה.

וזו רק קטגוריה אחת.

כאשר מבצעים את אותה בדיקה בכל תחומי החיים, לעיתים מתגלים פערים משמעותיים מאוד בין התחושה לבין הנתונים האמיתיים.

בניית תקציב משפחתי שאפשר באמת לעמוד בו

אחת המטרות המרכזיות בתהליך ליווי כלכלי היא בניית תקציב משפחתי.

אבל תקציב טוב אינו רשימה של איסורים.

תקציב נכון צריך להיות מציאותי.

אם בונים למשפחה תקציב שאינו מתאים לאורח החיים שלה, סביר מאוד שהמשפחה תעמוד בו שבועיים או חודש ולאחר מכן תחזור בדיוק להתנהלות הקודמת.

לכן התקציב צריך להתחיל מהמציאות.

בודקים מהן ההוצאות החיוניות, מהן ההוצאות שניתן לצמצם, אילו התחייבויות ניתן לשנות ומהם סדרי העדיפויות של בני המשפחה.

לדוגמה, ייתכן שהמשפחה אינה מוכנה לוותר לחלוטין על בילויים. אין בכך בהכרח בעיה.

במקום להגיד "לא יוצאים יותר למסעדות", אפשר לקבוע סכום חודשי מוגדר לבילויים.

ברגע שהסכום קיים בתוך התקציב, המשפחה יכולה ליהנות ממנו בלי להרגיש שכל הוצאה היא טעות.

אותו עיקרון נכון לגבי ביגוד, חוגים לילדים, חופשות, מתנות ואפילו כסף אישי לכל אחד מבני הזוג.

המטרה אינה להפוך את החיים לסדרה של קיצוצים.

המטרה היא לגרום לכך שהמשפחה תחליט מראש לאן הכסף שלה הולך, במקום לגלות בדיעבד לאן הוא נעלם.

טיפול בהלוואות ובהתחייבויות

אצל משפחות רבות שנמצאות במינוס קיימות גם הלוואות.

לעיתים מדובר בהלוואה מהבנק, הלוואה מחברת כרטיסי האשראי, הלוואה לרכב או מספר הלוואות שנלקחו בתקופות שונות.

הטעות הנפוצה ביותר היא לקחת הלוואה חדשה כדי לסגור את המינוס, בלי לשנות את ההתנהלות החודשית.

לדוגמה, משפחה נמצאת במינוס של 30,000 שקלים.

הבנק מציע הלוואה של 30,000 שקלים לסגירת המינוס.

המשפחה לוקחת את ההלוואה והחשבון חוזר לאפס.

לכאורה הבעיה נפתרה.

אבל אם המשפחה ממשיכה בכל חודש להוציא 2,000 שקלים יותר ממה שהיא מכניסה, לאחר שנה החשבון עלול שוב להיות במינוס של עשרות אלפי שקלים – אלא שעכשיו קיימת גם ההלוואה הקודמת.

לכן סדר הפעולות חשוב מאוד.

לפני שמבצעים איחוד הלוואות, מיחזור או שינוי פיננסי אחר, צריך קודם להבין האם התקציב החודשי מאוזן.

רק לאחר מכן ניתן לבדוק כיצד נכון לטפל במבנה החובות.

האם צריך לבטל את כל כרטיסי האשראי?

לא בהכרח.

כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום. הבעיה בדרך כלל אינה הכרטיס עצמו אלא אופן השימוש בו.

עם זאת, בחלק מהמקרים שימוש במספר רב של כרטיסי אשראי יוצר קושי לעקוב אחר ההוצאות.

כאשר לאחד מבני הזוג יש שני כרטיסים, לשני עוד שניים, ויש בנוסף כרטיסי מועדון, קל מאוד לאבד שליטה.

לכן לעיתים במסגרת הליווי מחליטים לצמצם את מספר כרטיסי האשראי ולרכז את מרבית הפעילות בכרטיס אחד או שניים.

כך ניתן לדעת בכל רגע כמה כסף כבר נוצל מתוך התקציב.

גם מועד החיוב של כרטיס האשראי יכול להיות משמעותי.

כאשר מועד החיוב אינו מסונכרן נכון עם מועדי קבלת המשכורות והוראות הקבע, יכול להיווצר לחץ תזרימי מיותר.

בניהול כלכלי נכון חשוב להסתכל לא רק על סכום ההוצאות אלא גם על העיתוי שלהן.

דוגמה למשפחה שנמצאת במינוס

נניח שמשפחה מכניסה יחד 18,500 שקלים נטו בחודש.

למשפחה שני ילדים.

הוצאות הדיור שלה מסתכמות ב-5,200 שקלים, הוצאות רכב ודלק מגיעות ל-2,200 שקלים, הלוואות עומדות על 2,100 שקלים והוצאות מזון, קניות, ביטוחים, תקשורת, חינוך, פנאי והוצאות נוספות מגיעות לכ-11,000 שקלים בחודש.

בסך הכול המשפחה מוציאה יותר מ-20,000 שקלים בחודש.

כלומר, בכל חודש נוצר גירעון של כ-1,500–2,000 שקלים.

המינוס בחשבון עומד כבר על 25,000 שקלים.

במצב כזה אין טעם להתחיל רק מסגירת המינוס.

השלב הראשון הוא למצוא כיצד מורידים את ההוצאות החודשיות לפחות מ-18,500 שקלים.

במהלך הבדיקה ניתן לגלות, לדוגמה, שהמשפחה מוציאה כ-1,200 שקלים בחודש על משלוחי אוכל ומסעדות, משלמת כ-600 שקלים עבור מספר שירותים ומנויים שניתן לבטל או לצמצם, משלמת ביטוחים כפולים בחלק מהתחומים ומוציאה סכומים משמעותיים על רכישות לא מתוכננות.

לאחר ביצוע התאמות שונות מצליחה המשפחה להוריד את ההוצאות ל-17,000 שקלים בחודש.

כעת נוצר עודף חודשי של כ-1,500 שקלים.

פתאום המשפחה אינה רק מפסיקה להגדיל את המינוס, אלא יכולה להתחיל להקטין אותו.

זהו שינוי משמעותי.

לא רק קיצוץ בהוצאות – גם הגדלת הכנסות

אחת הטעויות בתחום כלכלת המשפחה היא להתמקד רק בחיסכון.

לפעמים אין מספיק מקום לקצץ.

משפחה יכולה לצמצם מסעדות, מנויים, קניות והוצאות שונות, אבל עדיין להישאר עם פער בין ההכנסות להוצאות.

במצבים כאלה חלק מתהליך הליווי צריך לכלול גם בחינה של צד ההכנסות.

האם אחד מבני הזוג יכול להגדיל את היקף העבודה?

האם ניתן לבקש העלאת שכר?

האם קיימות זכויות שהמשפחה אינה מממשת?

האם יש הכנסה צדדית אפשרית?

האם ניתן למכור ציוד או נכסים שאינם בשימוש?

אצל עצמאים ניתן לבדוק האם ניתן לשפר תמחור, להגדיל מכירות או להוציא יותר כסף מהעסק בצורה מסודרת.

לעיתים תוספת של 1,000–2,000 שקלים להכנסה החודשית משנה לחלוטין את התמונה.

כאשר משלבים הגדלת הכנסה עם צמצום הוצאות, התהליך יכול להיות מהיר ויעיל הרבה יותר.

חשוב שגם בני הזוג יהיו חלק מהתהליך

אחד האתגרים הגדולים בליווי כלכלי למשפחה אינו נמצא באקסל.

הוא נמצא בתקשורת שבין בני הזוג.

כסף הוא נושא רגיש.

במשפחות רבות אחד מבני הזוג הוא זה שעוקב אחר החשבון והאחר כמעט אינו מתעניין. במקרים אחרים אחד מבני הזוג נוטה לחסוך והשני אוהב יותר להוציא.

כאשר מתחיל לחץ כלכלי, קל מאוד להפוך את הדיון למאבק.

"אתה מבזבז יותר מדי."

"את קונה יותר מדי."

"אתה לא מכניס מספיק כסף."

"את לא מבינה כמה קשה לי."

גישה כזאת כמעט אף פעם אינה פותרת את הבעיה.

תהליך ליווי נכון צריך להפוך את ההתנהלות הכלכלית לפרויקט משותף.

במקום לחפש אשמים, מחפשים פתרונות.

קובעים יחד מטרות.

לדוגמה:

לצאת מהמינוס בתוך 18 חודשים.

להקטין הלוואות.

לחסוך כסף לחופשה בלי לקחת הלוואה.

ליצור קרן חירום.

לחסוך עבור הילדים.

כאשר קיימת מטרה משותפת, קל יותר לקבל החלטות.

למה חשוב לבנות קרן חירום?

גם משפחה שהצליחה לצאת מהמינוס עדיין זקוקה לרשת ביטחון.

החיים אינם מתנהלים לפי אקסל.

מכונת כביסה מתקלקלת.

הרכב צריך טיפול.

יש טיפול שיניים.

יש חודש עם פחות הכנסה.

יש הוצאה לא מתוכננת.

אם אין למשפחה כסף בצד, כל הוצאה בלתי צפויה עלולה להחזיר אותה שוב למינוס.

לכן לאחר שמתחילים לייצב את החשבון, אחת המטרות היא לבנות בהדרגה קרן חירום.

אין צורך להגיע מיד לסכומים גדולים.

אפשר להתחיל עם כמה אלפי שקלים ובהמשך להגדיל את הסכום.

עצם העובדה שיש למשפחה כסף זמין למקרה חירום משנה משמעותית את תחושת הביטחון הכלכלי.

תזרים מזומנים אינו מיועד רק לעסקים

אנחנו רגילים לשמוע את הביטוי "תזרים מזומנים" בהקשר של עסקים, אבל בפועל גם משפחה מנהלת תזרים.

יש כסף שנכנס ויש כסף שיוצא.

הבעיה היא שמשפחות רבות מסתכלות רק על יתרת החשבון.

אם כרגע יש כסף בחשבון, הן מרגישות שאפשר להוציא.

אבל חלק מהכסף הזה כבר מיועד להוצאות שיירדו בהמשך החודש.

לכן במסגרת ליווי כלכלי כדאי לעיתים לבנות תחזית חודשית פשוטה.

בתחילת החודש יודעים:

מה סכום המשכורות הצפוי.

מתי הן נכנסות.

מתי יורדת המשכנתא.

מתי יורדים כרטיסי האשראי.

כמה צפויות להיות הוראות הקבע.

אילו הוצאות מיוחדות צפויות החודש.

כך ניתן לזהות מראש ימים שבהם החשבון עלול להיכנס ללחץ ולתכנן בהתאם.

מה קורה בחודשים עם הוצאות חריגות?

פסח, ראש השנה, תחילת שנת לימודים, חופשות קיץ, ביטוח רכב, טסט, ימי הולדת ועוד.

הוצאות כאלה אינן באמת הפתעה.

אנחנו יודעים שהן מגיעות.

אם מדי שנה בחודש אוגוסט המשפחה מוציאה אלפי שקלים על חופשה וציוד לבית הספר, אין סיבה להתייחס לכך כהוצאה בלתי צפויה.

אפשר לחלק אותה ל-12 חודשים.

לדוגמה, אם ידוע שהמשפחה מוציאה מדי שנה כ-6,000 שקלים על חופשה, אפשר להפריש מראש 500 שקלים בכל חודש.

כך כאשר מגיעה החופשה, הכסף כבר קיים.

המשפחה אינה זקוקה לתשלומים, הלוואה או הגדלת המינוס.

זה אחד השינויים החשובים בין ניהול כלכלי תגובתי לבין ניהול כלכלי מתוכנן.

שינוי הרגלים הוא חלק מרכזי מהתהליך

אפשר לבנות למשפחה את קובץ התקציב הטוב ביותר בעולם, אבל אם ההתנהגות לא משתנה – גם התוצאה לא תשתנה.

לכן ליווי כלכלי אינו רק חישוב מספרים.

צריך לזהות גם הרגלים.

לדוגמה, האם קונים מתוך שעמום?

האם כל קנייה קטנה מתבצעת בתשלומים?

האם מזמינים אוכל בכל פעם שאין כוח לבשל?

האם יוצאים לסופר בלי רשימה?

האם שני בני הזוג מבצעים קניות בלי לדעת מה השני כבר קנה?

האם הילדים מקבלים כל דבר שהם מבקשים בגלל שקשה להגיד "לא"?

אין צורך להפסיק ליהנות מהחיים.

המטרה היא להפוך את ההוצאות לבחירה מודעת.

כמה זמן לוקח לצאת מהמינוס?

אין תשובה אחת שמתאימה לכל משפחה.

זה תלוי בגובה המינוס, בהכנסה, בהוצאות, בהלוואות וביכולת לייצר עודף חודשי.

משפחה שנמצאת במינוס של 15,000 שקלים ומצליחה לייצר עודף של 2,000 שקלים בחודש נמצאת במצב שונה ממשפחה שנמצאת במינוס של 70,000 שקלים עם מספר הלוואות.

לכן בתהליך ליווי מקצועי בונים יעד בהתאם למספרים.

חשוב שהיעד יהיה מאתגר, אבל גם אפשרי.

תוכנית אגרסיבית מדי עלולה לגרום למשפחה להתייאש.

לעומת זאת, תוכנית איטית מדי עלולה להשאיר אותה שנים בתוך מעגל החובות.

ומה עושים אחרי שיוצאים מהמינוס?

יציאה מהמינוס אינה סוף התהליך.

היא התחלה חדשה.

משפחה שהייתה רגילה במשך שנים לחיות בחשבון שלילי צריכה ללמוד כיצד מתנהלים כאשר יש כסף בחשבון.

בשלב הבא ניתן להתחיל לבנות חסכונות ומטרות.

אפשר ליצור קרן חירום.

לחסוך לחופשה.

לתכנן החלפת רכב.

לחסוך עבור לימודים.

להתחיל לחשוב על השקעות לטווח ארוך.

המטרה הגדולה היא להגיע למצב שבו המשפחה אינה רק מגיבה להוצאות, אלא מתכננת את העתיד.

ליווי כלכלי הוא תהליך ולא פתרון קסם

אין פעולה אחת שתפתור בעיה כלכלית שנבנתה במשך שנים.

גם אין טעם לצפות שהכול ישתנה בתוך שבוע.

אבל כאשר עובדים בצורה מסודרת, ניתן לראות שיפור כבר בחודשים הראשונים.

פתאום בני הזוג יודעים כמה באמת עולה להם לחיות.

הם יודעים כמה ניתן להוציא.

הם יודעים אילו הוצאות צפויות.

הם מתחילים לראות את המינוס קטן במקום לגדול.

והדבר החשוב ביותר – תחושת חוסר השליטה מתחילה להיעלם.

בני וזנה – ליווי כלכלי למשפחות שרוצות לעשות שינוי

בתהליך ליווי כלכלי למשפחה המטרה שלי היא לא רק להסתכל על דפי הבנק ולהגיד לכם איפה אפשר לחסוך.

המטרה היא להבין יחד את התמונה הכלכלית המלאה ולבנות תוכנית שמתאימה לחיים שלכם.

אנחנו בוחנים הכנסות, הוצאות, התחייבויות, הלוואות, כרטיסי אשראי ותזרים מזומנים משפחתי.

לאחר מכן אנחנו בונים תקציב מעשי ומגדירים יעדים ברורים.

במקרים המתאימים ניתן לבחון גם התנהלות מול הבנקים, מבנה האשראי וההלוואות, במטרה ליצור מערכת כלכלית פשוטה וברורה יותר.

ככל שהנתונים מסודרים יותר, כך קל יותר לקבל החלטות טובות יותר.

המטרה אינה לחיות כל החיים בצמצום.

המטרה היא להגיע למצב שבו אתם שולטים בכסף שלכם, במקום שהכסף ישלוט בכם.

לסיכום: אפשר לצאת מהמינוס, אבל צריך תוכנית

משפחה שנמצאת במינוס אינה חייבת להישאר שם לנצח.

הצעד הראשון הוא להפסיק להתייחס למינוס כאל בעיה נקודתית ולהתחיל לראות את התמונה המלאה.

כמה כסף נכנס?

כמה כסף יוצא?

לאן הוא יוצא?

אילו התחייבויות קיימות?

אילו שינויים ניתן לבצע?

כמה עודף חודשי אפשר ליצור?

ומה היעד הכלכלי של המשפחה?

כאשר יש תשובות ברורות לשאלות האלה, אפשר לבנות תוכנית.

ליווי כלכלי מאפשר למשפחה לעבור מהתנהלות של כיבוי שריפות להתנהלות מתוכננת.

במקום לחכות לטלפון מהבנק, יודעים מראש מה צפוי לקרות בחשבון.

במקום לקחת הלוואה בכל פעם שנוצר קושי, בונים קרן חירום.

במקום להתווכח בבית על כסף, בני הזוג עובדים יחד מול מטרה משותפת.

ומעל הכול – מתחילים לבנות מחדש תחושת ביטחון.

אם גם אתם מרגישים שהמשכורת נכנסת ונעלמת, שהמינוס ממשיך לגדול, שכרטיסי האשראי גבוהים ושאין לכם תמונה ברורה של המצב הכלכלי, ייתכן שהגיע הזמן לעצור ולעשות סדר.

באמצעות ליווי כלכלי, בניית תקציב משפחתי, תכנון תזרים מזומנים ובחינה מסודרת של ההתחייבויות, ניתן לבנות דרך הדרגתית ומעשית ליציאה מהמינוס וליצירת יציבות כלכלית לאורך זמן.

בסופו של דבר, המטרה אינה רק לראות מספר חיובי באפליקציה של הבנק.

המטרה היא לקום בבוקר בלי פחד מהחיוב הבא.

לדעת שיש כסף להוצאות השוטפות.

לדעת שהוצאות גדולות מתוכננות מראש.

לדעת שיש תוכנית לחובות ולהלוואות.

ולדעת שגם כאשר מגיעה הוצאה בלתי צפויה, היא אינה ממוטטת את כל המערכת המשפחתית.

זו המשמעות האמיתית של יציבות כלכלית.